האם למריחואנה יש השפעה מבנית ותפקודית שלילית על המוח?

השימוש הגובר במריחואנה והלגליזציה שלה במקומות שונים מובילים לחשיפה מוגברת לקנביס בכל קבוצות הגיל, כולל בגיל ההתבגרות.

הקידום של התכונות הרפואיות המיטיבות של מריחואנה נובע מדיווחים אנקדוטליים הקשורים בטיפול במגוון פתולוגיות הכוללות אפילפסיה, טרשת נפוצה, התכווצויות שרירים, דלקת פרקים, השמנת יתר, סרטן, מחלת מעי דלקתית, פרקינסון, הפרעה בתר-טראומתית וחרדה.

עם זאת, מידע אנקדוטלי ורמת עניין גבוהה בטיפול זה לא צריכים להאפיל על הערכה אובייקטיבית של הסיכונים הפוטנציאליים והמוכחים של שימוש קצר וארוך טווח בקנביס, במיוחד בכל הנוגע לתחילת גיל שימוש וכרוניות החשיפה.

סקירה זו מתמקדת במחקרים מבוססי ראיות שנועדו להעריך את היתרונות הטיפוליים וההשפעה המזיקה של חשיפה לקנביס ומדגימה ממצאים נוירו-פתולוגיים במקרה בודד של פסיכוזה קטלנית כתוצאה משימוש בקנביס.

הספרות והמקרה המתואר מספקים ראיות חזקות לכך ששימוש כרוני בקנביס גורם לפגיעה קוגניטיבית ופוגע במוח, ובמיוחד בחומר הלבן, היכן שישנו ריכוז גבוה של רצפטורים קנביאואידיים מסוג 1.

בניגוד לתפיסה הרווחת, ישנו מיעוט מידע אובייקטיבי התומך בשימוש בקנביס על פני טיפולים מקובלים לטובת שחזור מבנה ותפקוד מערכת העצבים המרכזית במחלות כמו סכיזופרניה, טרשת נפוצה ואפילפסיה. יש צורך במחקר נוסף על מנת לקבוע אם תת-קבוצות של אנשים עם מצבים נוירולוגיים ופסיכיאטריים שונים יכולים ליהנות מטיפול מועיל בקנביס רפואי.

מקור:
Mandelbaum, D.E. and De La Monte, S.M. (2017) Pediatric Neurology. 66, 12.