טיפול תוך ורידי עם סטרואידים במינון גבוה (HDIST: High-dose intravenous steroid treatment) מייצג את הבחירה הראשונה בטיפול בהתקפי טרשת נפוצה (MS). מתן כרוני של סטרואידים פומיים (GC) נמצא כתואם עם אובדן עצם. עם זאת, ישנם נתונים סותרים לגבי השפעה דומה תחת HDIST בחולי טרשת נפוצה.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Biomedicines', החוקרים בדקו את ההשפעות של HDIST על צפיפות מינרל העצם (BMD: bone mineral density) ומטבוליזם העצם בחולי MS.
לצורך כך נאספו 25 חולי טרשת נפוצה אשר אובחנו לאחרונה (NDMSP: newly diagnosed MS patients) (גיל חציוני: 37 שנים). במסגרת המחקר, המטופלים קיבלו 1000 מיליגרם מתילפרדניזולון תוך-ורידי כל יום במשך 5 ימים, ולאחר מכן עברו tapering עם פרדניזולון פומי במשך 21 ימים.
מדדי המטבוליזם של העצם הוגדרו כטרום הטיפול עם GC, בימים 2, 4, 6 ו-90, ובחודשים 6, 12, 18 ו-24 לאחר הטיפול עם GC. טרם קבלת ה-GC וכל שישה חודשים לאחר מכן נערכו מדידות של ה-BMD בירך ובעמוד השדרה המותני, וכן מדידות כלל-גופיות של רקמת השומן/הרקמה הרזה.
עשרה חולים השלימו את תקופת המחקר. נצפתה עלייה מובהקת של ה-N-terminal-propeptide-procollagen-type-1 ושל ה-bone-specific alkaline phosphatase ביום 90 (p <0.05). נפילה חולפת ולא מובהקת של ה-BMD נצפתה לאחר 6 חודשים ממתן ה-GC, אשר לאחר מכן נראה כי תוקנה.
החוקרים מציינים כי על סמך ממצאיהם, הם מסיקים כי ל-HDIST אין השפעות שליליות ארוכות טווח על BMD. העלייה החולפת שנצפתה בסמנים בוני-העצם מעיד ככל הנראה על שחלוף עצם גבוה תחת ה-GC. עם זאת, קיים צורך במחקרים פרוספקטיביים נוספים בנושא, עם גודל מדגם גדול יותר.
מקור: